כל מה שצריך לדעת על פתיחת עמותה: דרישות חוק, מסמכים, שלבי הרישום ברשם העמותות ולוחות זמנים מעודכנים
מה זו עמותה בישראל?
עמותה היא תאגיד הפועל ללא מטרות רווח, המוסדר בחוק העמותות, התש"מ-1980. היא מהווה אישיות משפטית עצמאית — יכולה לחתום על חוזים, להחזיק רכוש, לתבוע ולהיתבע — אך אינה רשאית לחלק רווחים לחבריה.
מטרות העמותה חייבות להיות ציבוריות: קידום חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, ספורט, בריאות, רווחה, סביבה, או כל מטרה ציבורית אחרת. עמותה אינה יכולה להיות מוקמת לצורך השגת רווח כספי לחבריה.
רשם העמותות פועל במסגרת מינהל תאגידים במשרד המשפטים, ומפקח על כלל העמותות בישראל — בין היתר על הגשת דוחות שנתיים, ניהול תקין, וכיבוד הוראות חוק העמותות.
חשוב להבדיל בין עמותה לבין חברה לתועלת הציבור (חל"צ): שתיהן ארגונים ללא מטרת רווח, אך עמותה כפופה לחוק העמותות וקשורה לרשם העמותות, בעוד שחל"צ כפופה לחוק החברות ורשומה ברשם החברות.
אם אתם שוקלים פתיחת עסק רגיל, עיינו במדריכים שלנו על <a href="/osek-patur/how-to-open">פתיחת עוסק פטור</a> או <a href="/hevra-bam/how-to-open">פתיחת חברה בע"מ</a>.
מי יכול לפתוח עמותה בישראל?
חוק העמותות קובע מי רשאי להיות מייסד עמותה ומהן המגבלות:
אזרחים ישראלים ותושבי ישראל: כל אדם מגיל 18 ומעלה, אזרח ישראל או תושב קבע, יכול להיות מייסד עמותה. נדרשים לפחות שני מייסדים.
תאגידים: גם חברות, עמותות אחרות ועמותות זרות רשאיות להיות מייסדי עמותה — בכפוף לאישור רשם העמותות.
תושבי חוץ: תושבי חוץ יכולים להיות מייסדים, אך רשם העמותות עשוי לדרוש מסמכים נוספים ואישורים. מומלץ להיוועץ בעורך דין מראש.
מגבלות: מי שנמצא בחדלות פירעון, מי שהורשע בעבירות מסוימות, ומי שנפסל מלשמש כדירקטור — אינו יכול לכהן בוועד המנהל של עמותה.
תנאים מקדימים לפתיחת עמותה
לפני שמתחילים את הליך הרישום, יש לוודא שמתקיימים כל התנאים הבאים:
לפחות שני מייסדים: חוק העמותות מחייב שני מייסדים לפחות. ניתן להוסיף חברים נוספים לאחר הרישום.
מטרות ציבוריות מוגדרות: מטרות העמותה חייבות להיות ברורות, ציבוריות ולגיטימיות. מטרות עמומות או מסחריות יגרמו לדחיית הבקשה.
שם ייחודי לעמותה: השם לא יכול להיות זהה או דומה באופן מטעה לשם עמותה קיימת. ניתן לבדוק זמינות שמות באתר רשם העמותות.
תקנון מוכן וחתום: על המייסדים להכין תקנון ולחתום עליו לפני הגשת הבקשה. התקנון מגדיר את כללי פעולת העמותה.
כתובת רשומה בישראל: העמותה צריכה כתובת בישראל לקבלת דואר רשמי מרשם העמותות ומרשויות המס.
ועד מנהל ומוסד ביקורת: יש למנות ועד מנהל (לפחות 3 חברים) ומוסד ביקורת (ועדת ביקורת או רואה חשבון) לפני הפעלת העמותה.
שלבי הרישום ברשם העמותות — 7 שלבים
גיבוש מייסדים והגדרת מטרות: התחילו בגיבוש קבוצת המייסדים (לפחות שניים) ובהגדרה מדויקת של מטרות העמותה. חשוב להגדיר מטרות ברורות, מדידות וציבוריות — רשם העמותות בוחן בקפידה שהמטרות אינן מסחריות. כתבו תיאור של 3-5 שורות לכל מטרה.
בדיקת זמינות שם ובחירת שם העמותה: היכנסו לאתר רשם העמותות (www.amutot.justice.gov.il) ובדקו שהשם שבחרתם פנוי ואינו דומה לשם עמותה קיימת. השם יכול להיות בעברית, ערבית או אנגלית. מומלץ להכין שלוש חלופות מראש למקרה שהשם הראשי תפוס.
הכנת תקנון העמותה: הכינו תקנון הכולל: שם העמותה, מטרותיה, זכויות חברים, כינוס אסיפה כללית, הרכב ועד מנהל, מוסד ביקורת ואופן פירוק. ניתן להשתמש בתקנון לדוגמה שמפרסם רשם העמותות, ולהתאים אותו לצרכים הספציפיים. מומלץ בחום לערב עורך דין בשלב זה.
מילוי טפסי הבקשה: מלאו את טופס 1 — בקשה לרישום עמותה — הכולל פרטי המייסדים, שם העמותה, מטרות וכתובת. בנוסף, מלאו את טופס ח/1 — רשימת חברי הוועד המנהל הראשון. כל המסמכים זמינים באתר רשם העמותות.
חתימה ואימות מסמכים: כל המייסדים חותמים על הבקשה ועל התקנון. חתימות המייסדים חייבות להיות מאומתות על ידי עורך דין, נוטריון, שופט, או פקיד רשות מוסמך אחר. עלות אימות חתימות נעה בין 300 ל-1,000 שקלים.
תשלום אגרת רישום: שלמו את אגרת הרישום לרשם העמותות — כ-430 שקלים נכון ל-2026. ניתן לשלם בבנק הדואר, בבנק, או באמצעות מערכת התשלומים המקוונת. שמרו את הקבלה כחלק מחבילת המסמכים.
הגשה ומעקב: הגישו את חבילת המסמכים המלאה לרשם העמותות — בדואר, פקס, מסירה ידנית, או במערכת המקוונת. רשם העמותות יבדוק את הבקשה ויחזור אליכם עם אישור, הערות לתיקון, או דחיה. לאחר אישור ייבוצע רישום ותינתן לעמותה מספר עמותה.
מסמכים נדרשים לפתיחת עמותה
רשימת המסמכים המלאה שיש להגיש לרשם העמותות:
טופס 1 — בקשה לרישום עמותה: הטופס הרשמי הכולל את שם העמותה, מטרותיה, כתובת, ופרטי המייסדים. זמין באתר רשם העמותות.
תקנון העמותה: מסמך היסוד המחייב, חתום על ידי כל המייסדים ומאומת על ידי עורך דין. הכולל: שם, מטרות, כללי חברות, ניהול, ביקורת ופירוק.
טופס ח/1 — ועד מנהל ראשון: רשימת חברי הוועד המנהל הראשון כולל פרטים אישיים, תפקידים ומורשי חתימה.
תעודות זהות / דרכונים: צילום תעודת זהות של כל המייסדים וחברי הוועד הראשון. תושבי חוץ מגישים צילום דרכון.
הצהרת מייסדים: הצהרה בדבר כשירות המייסדים ורצונם להקים את העמותה, חתומה ומאומתת.
קבלת תשלום אגרה: אישור תשלום אגרת הרישום בסך כ-430 שקלים לרשם העמותות.
הסכמת שוכר / בעל נכס (אם רלוונטי): אם הכתובת הרשומה היא מקום מגורים של אחד המייסדים, ייתכן שיידרש אישור שימוש.
תקנון העמותה — מה חייב להיות בו?
תקנון העמותה הוא המסמך המכונן שעל פיו תפעל העמותה. על פי חוק העמותות, התקנון חייב לכלול:
<strong>פרטי חובה בתקנון:</strong> • שם העמותה • מטרות העמותה — מוגדרות בפירוט ובבהירות • כתובת משרד העמותה הרשום • כללים לגבי קבלת חברים, זכויותיהם וחובותיהם • הרכב הוועד המנהל, כהונה, בחירה ופיטורים • מוסד ביקורת — ועדת ביקורת או רואה חשבון • אופן כינוס אסיפה כללית • אופן פירוק העמותה וחלוקת נכסיה
<strong>המלצות נוספות לתקנון:</strong> בנוסף לדרישות החוק, מומלץ לכלול הוראות בנושאים כגון: ניגוד עניינים, שכר לחברי ועד, עסקאות עם גורמים קשורים, ושמירת מסמכים.
רשם העמותות מפרסם תקנון לדוגמה שניתן להשתמש בו כנקודת התחלה. עם זאת, חשוב להתאים את התקנון לצרכים הספציפיים של העמותה — עם סיוע של עורך דין המתמחה בעמותות.
צריכים עזרה בפתיחת עמותה? — הצוות שלנו יסייע לכם בכל שלבי הרישום — מהכנת המסמכים ועד קבלת מספר העמותה. השאירו פרטים ונחזור אליכם.
מה עושים אחרי קבלת מספר העמותה?
לאחר שרשם העמותות מאשר את הרישום ומנפיק מספר עמותה (ע"ר), יש לבצע מספר שלבים נוספים:
פתיחת תיק במס הכנסה: יש להירשם כעמותה במשרד מס הכנסה הקרוב ולבקש אישור מוסד ציבורי (סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה). זה מתנה את הפטור ממס על הכנסות העמותה.
פתיחת תיק במע"מ: עמותה שפעילותה אינה חייבת במע"מ (שירותי חינוך, בריאות, דת) פטורה מרישום. עמותה שמספקת שירותים חייבים — חייבת להירשם כעוסק.
פתיחת חשבון בנק: יש לפתוח חשבון בנק על שם העמותה. נדרשים: מספר ע"ר, פרוטוקול מינוי מורשי חתימה, תעודות זהות של מורשי החתימה ותקנון.
בקשה לניהול תקין: לאחר שנה ראשונה של פעילות ניתן להגיש בקשה לאישור ניהול תקין — תנאי לקבלת מענקים ממשלתיים ומלגות.
בקשה לסעיף 46: אישור סעיף 46 מאפשר לתורמים לעמותה לקבל זיכוי מס. זהו כלי חיוני לגיוס תרומות. ניתן להגיש את הבקשה לאחר שנה מרישום.
לוחות זמנים — כמה זמן לוקח לפתוח עמותה?
תהליך פתיחת עמותה אורך בדרך כלל בין חודש לשלושה חודשים, תלוי בכמה גורמים:
<strong>שלבי הכנה:</strong> הכנת תקנון, גיבוש מייסדים ואיסוף מסמכים — 2 עד 4 שבועות<br><strong>בדיקת רשם העמותות:</strong> לאחר הגשה תקינה — 4 עד 8 שבועות<br><strong>תיקונים (אם נדרשים):</strong> עוד 2 עד 4 שבועות<br><strong>פתיחת תיקים ברשויות:</strong> 2 עד 4 שבועות נוספים<br><br>סה"כ: מרגע ההחלטה ועד לעמותה פעילה עם חשבון בנק ותיקים פתוחים — צפו ל-2 עד 4 חודשים.
<strong>טיפ לחיסכון בזמן:</strong> הכינו את כל המסמכים במלואם לפני הגשה. בקשות חלקיות או עם שגיאות מאריכות משמעותית את הזמן. עורך דין המתמחה בעמותות יכול לקצר את התהליך.
שאלות נפוצות על פתיחת עמותה
האם אפשר לפתוח עמותה לבד?
לא. חוק העמותות דורש לפחות שני מייסדים. המייסדים חותמים יחד על הבקשה ועל התקנון. לאחר הרישום ניתן לשנות את הרכב החברים, אך ברישום נדרשים לפחות שניים.
כמה זמן לוקח לרשם העמותות לאשר בקשה?
בדרך כלל 4 עד 8 שבועות ממועד הגשת הבקשה התקינה. אם רשם העמותות מוצא בעיות יחזיר אתכם לתיקון — מה שיאריך את הזמן. בקשה מלאה ומדויקת מקצרת את התהליך.
האם חובה על עורך דין לפתיחת עמותה?
חוקית — לא חובה, אך מאוד מומלץ. עורך דין נדרש לפחות לאימות חתימות על טופס הבקשה. הכנת תקנון מקצועי ומותאם — שמונעת בעיות עתידיות — מצריכה מומחה.
האם עמותה יכולה לייצר הכנסות?
כן, עמותה יכולה לייצר הכנסות ממתן שירותים, ממכירת מוצרים הקשורים למטרותיה, ומתרומות. האיסור הוא על חלוקת הכנסות לחברים — כל ההכנסות חייבות לשמש למטרות העמותה.
מה ההבדל בין ועד מנהל לאסיפה הכללית?
האסיפה הכללית היא הגוף העליון של העמותה — כלל החברים מקבלים בה החלטות מרכזיות (תקציב, שינוי תקנון, בחירת ועד). הוועד המנהל הוא הגוף הניהולי השוטף — נבחר על ידי האסיפה ומנהל את פעילות העמותה.